ליאור היה בן בית אצלנו, חבר נפש של בננו דניאל. ליאור תמיד חייך, תמיד אופטימי, כל מה שליאור עשה היה הכי כייף. קיץ אחד דניאל טייל איתנו בחו"ל וליאור היה בבית כל הקיץ. כשחזרנו דניאל לא הבין איך שהסיפורים של ליאור מהקיץ נשמעו הרבה יותר כייפים ממה שהוא עשה. היכולת להנות מכל רגע ולהוציא ממנו את המקסימום למדנו מליאור.
בתקופת המלחמה כתבתי שירים. את האחד הזה הקדשתי לליאור.
הדס פרידמן
Resolve
By H. Friedman
ליאור.
אין לי מילים ולא יודע מה לומר
אבל בטוח יודע שנמאס לי כבר
קשה לי להכיל את כל הכאב הזה
וכשהוא מתומצת ליומיים בלבד זה כואב בחזה
תמיד היה כיף איתך לשבת וסתם לדבר
משפחת סיון היקרה,
ההורים, דן ועדינה
הרעיה, ליאב
והבן, טל
לא מאמין שאני נפרד ממך..
ליאוריטו, חבר יקר איך נפרדים בפוסט?
8 שנים של חברות שלא הייתה צומת בחיים שלי שלא התייעצתי איתך לגביה, 5 שנים אנטנסיביות יחד של תואר שאתה הצמד ברזל שלי, זה היה חיבור טבעי מהרגע הראשון, מהשיעור הראשון התיישבנו יחד ומאז לא נפרדנו, לא הייתה מעבדה שלא עשינו יחד, לימוד למבחנים, פרוייקט גמר מצטיין עליו התעקשת שיהיה פרוייקט למען הקהילה וצחוקים לרמת הכאב בטן בלי סוף.
5 שנים של תואר צמודים אחד לשני בכל קורס בכל מעבדה ואפילו פעם אחת לא כעסתי עליך, איך זה הגיוני בכלל? מעניין אותי עכשיו, האם אי פעם מישהו כעס עליך? האם רבת עם מישהו בחיים שלך?
החיוך שתמיד קיים, החתירה למצויינות שסוחפת את כולם-תמיד היית מספר 1, כמה נכונה הקלישאה שהטובים הולכים מאיתנו..
אחי היקר הדמעות יורדות בלי שליטה, אני אזכור אותך תמיד, את החיוך, השמחה, ההחלטיות שתמיד הכרזת שמשפחה זה לפני הכל, אפילו את התו"ל המפורט שלך איך מערבבים…