משפחה וחברים מספרים

את ליאור זכיתי להכיר במכינת חמדת יהודה, שם למדנו יחד במחזור י״ג. היה משהו מיוחד במחזור שלנו. קבוצה של אנשים שהתקבצה לה בגבעות של בקעת הירדן. קבוצה שבאה רעבה ללמוד, להתפלל, לעשות טוב, לצחוק, לעשות שטויות, לבכות, לאהוב ולהתחבר. את כל הדבר הזה ליאור הצליח להביא בכמעט כל שיעור, התנדבות, אימון או ישיבה אל תוך הלילה. תמיד היה שמח, אופטימי, ראה את חצי הכוס המלאה והצליח להפוך כל מקום מאתגר למקום שאתה רוצה להיות חלק ממנו. אין בדיחה או שטות מחזורית שהאצבעות של ליאור לא נגעו בה. תמיד הערצתי אותך על זה חבר יקר...אני אתגעגע לחיוך שלך, לצחוק, לראיית הטוב בכל אחד. מקווה שאצליח להיות ראוי לך וללמוד איך להיות בשמחה חצי ממה שאתה היית.